אכילת יתר כפייתית והשמנת יתר
הפרעת אכילת יתר, הפרעת אכילה כפייתית או Binge Eating Disorder היא הפרעה פסיכיאטרית מקבוצת הפרעות האכילה. הפרעה זו באה לידי ביטוי בהתנהגות כפייתית של אכילת
הפרעת אכילת יתר, הפרעת אכילה כפייתית או Binge Eating Disorder היא הפרעה פסיכיאטרית מקבוצת הפרעות האכילה. הפרעה זו באה לידי ביטוי בהתנהגות כפייתית של אכילת
גיל ההתבגרות מלווה בלא מעט שינויים פיזיים ונפשיים ונלוות לו תופעות רבות, שמרביתן חולפות מעצמן. הורמונים שסוערים, בלבול רב, התעצבות האישיות וגם תפיסתו של המתבגר
יחסי הגומלין בין דיכאון לבין השמנה מורכבים ביותר. במחקרים רבים נמצא כי אנשים שסובלים מהשמנה נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח דיכאון ובאחרים נמצא כי קיימים
אנשים אינם אוכלים תמיד על מנת להשביע את הרעב בלבד. הפניה לאוכל מבוצעת אף לשם נחמה, הפגת מתחים או כצורת פרס ותגמול עצמי. לרוע המזל,
הפרעת אכילה נחשבת להפרעה נפשית אשר באה לידי ביטוי באמצעות אכילה לא סדירה וגורמת לנזקים בגוף. בעשרות השנים האחרונות הפרעות אלו הופכות לנפוצות יותר ויותר.
בולימיה מוגדרת על ידי המדריך הפסיכיאטרי של מחלות הנפש (DSM-IV) כהפרעת אכילה. בולימיה היא הפרעת האכילה השכיחה ביותר, למרות ש"הישג" זה מיוחס דווקא לאנורקסיה. אנשים
אנורקסיה היא הפרעת אכילה קשה ומסוכנת, אשר פוגעת בעיקר בבנות בגיל ההתבגרות או בתחילת הבגרות. במהלך המחלה, מתעוותת תפיסת הגוף של החולות והן מרגישות שמנות
הפרעות אכילה הם קבוצה של תנאים המאופיינות על ידי הרגלי אכילה לא נורמליים, שעלולים לערב או חוסר בקליטת מזון או כמות נפרזת של קליטת מזון
