הצבת יעדים לטיפול פסיכולוגי היא נושא סבוך ומורכב, בעיקר מאחר ובסופו של יום מדובר במטופל עם עולם סובייקטיבי עשיר וייחודי לו, אשר אין שני לו בין שני מטופלים. עם זאת, בגישה הפסיכולוגית המודרנית הצבת יעדים לטיפול הינה לעתים הכרחית, גם אם מדובר בדרישה הממסדית ולא בהכרח בצורך ברור מצדו של המטופל או המטפל.
מעבר לכך, פעמים רבות נראה כי כל נושא הצבת היעדים, אשר כמעט ולא מדובר בו באופן נרחב בפסיכולוגיה הקלאסית או במאמריהם של מייסדי התחום, נשמע כעיסוק של גורואים למיניהם יותר מאשר כפרקטיקה רצינית. אך מה לגבי הצבת יעדים קונקרטיים וריאליסטיים? במקום דיון אוורירי המנותק מהפרקטיקה היומיומית בקליניקה?
הצבת יעדים לטיפול ככלי תמך להקלה
אומנם הצבת יעדים הינה דבר אשר מסקרן פסיכולוגים מזה שנים רבות, אך בפועל נראה כי היכולת להציב יעדים ברורים בטיפול הינה דבר מורכב למדי. עם זאת, הצבת יעדים ספציפיים וריאליסטיים יכולה להיות פרקטיקה יעילה על מנת להשיג דברים שאנו רוצים, לחתור לשינוי, ואפילו לייצר תחושת הצלחה והקלה – אשר מחקרים מראים כי מתרחשת גם אם היעד עצמו לא מושג. במילים אחרות, הצבת יעדים יכולה להיות פרקטיקה מעניינת ביותר כדי להקל על מצבים שונים, גם אם לא לפתור את הבעיה העיקרית אשר לשמה מטופלים מגיעים לקליניקה.
טכניקת הצבת היעדים עובדת טוב במיוחד בתחום צעיר יחסית אשר נקרא אימון (Coaching), אשר בו באמת הצד הפסיכולוגי-אישיותי כמעט מוזנח לטובת התמקדות בכאן ועכשיו, בהשגת מטרות קונקרטיות, ולרוב במרחב החיים המקצועי (אך לעיתים גם באישי או הבינאישי). במילים אחרות, נראה שהצבת יעדים כפרקטיקה יכולה להיות דבר יעיל ביותר למטרות ממוקדות, אך כיצד היא יכולה לתרום בקליניקה?
תכנית פעולה עם הצבת יעדים
על מנת להתחיל לעבוד עם יעדים, חשוב להבין כי לא מדובר בפרקטיקה שרירותית. אומנם בחירת היעדים עצמם יכולה להיות שרירותית, לפחות על פני השטח, אבל אין תוכן להצבת יעדים אלו אם לא פועלים איתם ועוקבים אחר הנעשה בצורה מסודרת.
תחילה, יש להציב את היעדים עצמם: רשמו מה שעולה בראשכם, בשלב זה עזבו בצד את נושא הפורמטים. קחו את מה שרשמתם, וודאו שהוא אכן ריאליסטי מבחינתכם, דבר שאתם יכולים להשיגו – אם לא, אז זה הזמן לשכתב. כעת נסו לנסח את היעד באופן חיובי, דבר מה שיגרום לכם לשאוף לעוד ממנו, למשל – במקום לא לחוש חרדה, לחוש רוגע ונינוחות. גם נסו לדאוג לכך שהיעד יהיה רשום באופן ספציפי ככל הניתן, ולא באופן כללי.
את היעדים שרשמתם ניתן למדוד, אם הם כתובים באופן ספציפי וברור. איך ניתן לעקוב ולמדוד? איך שנוח לכם – יומן, אקסל, כל דבר מתקבל על הדעת. העיקר שיהיה לכם נוח לבצע את זה. נסו גם לחשוב על מסגרת זמנים – כמה זמן צריך כדי שתוכלו להשיג את היעד? זמן ארוך? קצר? השתדלו להקפיד ולבחור יעדים הניתנים להשגה תוך כ-90 יום, מאחר ויעדים ארוכי טווח כדאי לפרק ליעדים קצרים יותר, אשר ניתנים יותר לביצוע או מעקב.
מעקב אחר היעדים
לאורך הזמן, יש לעקוב אחר היעדים ולבדוק איפה אתם עומדים בהתקדמות איתם:
- מה מפריע לכם לממש יעד מסוים? איך אפשר להקל על ביצועו?
- האם השלבים שכתבתם לביצוע היעד מורכבים מידי?
- ללמוד מהניסיון – האם הזמנים שהקצבתם ליעדים אכן מציאותיים?
- מה תוכלו לבצע עוד היום כדי לקדם את השגת היעד?
- אלו עזרים או כלי עזר יוכלו לתמוך בהשגת היעדים? אולי אדם קרוב, או מכר?
שאלות מהסוג הזה יכולות להקל עליכם מאוד לאורך הדרך, ולהמשיך ולבחון כיצד תוכלו להגיע ליעדים בהצלחה. שימו לב, הדרך חשובה יותר מהמטרה! בסופו של דבר, מה שחשוב הוא לא בהכרח להשיג כמה שיותר יעדים, אלא דווקא להתמיד בדרך, לגלות מה הגורמים המפריעים או המקלים על השגת היעדים, התחושה המלווה את המטופל בדרך, ולפעמים אפילו ההתמודדות עם השאלות שהועלו לאורך המאמר היא בעצמה כבר התחלה של עבודה אישית בטיפול.